בית הכנסת הגדול

כיום בית הכנסת מהווה אטרקציה תיירותית מרכזית בהונגריה, במיוחד לישראלים ולשאר יהודי העולם. בשטח בית הכנסת נמצאים גם בית קברות יהודי קטן, אתר הנצחה ל-564,000 היהודים שנרצחו בשואה ומוזיאון לתולדות יהדות בודפשט.

בית הכנסת נבנה בין השנים 1854-1859 ונפתח בחודש ספטמבר של שנת 1859. מי שתכנן את מבנה בית הכנסת, היה האדריכל הגרמני לודוויג פרסטו. האחראי על עיצוב הפנים של בית הכנסת, היה מעצב הפנים ההונגרי פרידייש פסל. גם האדריכל וגם מעצב הפנים, היו נוצרים ולא השתייכו לדת היהודית.

מבנה בית הכנסת תוכנן להכיל כ-3000 מתפללים, כאשר החלוקה היא בין היציעים לבין האולם המרכזי. 1500 מתפללים יכולים להיכנס באולם המרכזי ועוד 1500 מתפללים יכולים להיכנס ביציעים. את רוב כספי המימון להקמת בית הכנסת, השיגו ממכירת מושבים למתפללים, אך בנוסף לזה בית הכנסת קיבל גם המון תרומות לבנייתו.

בשנת 1944, כאשר גרמניה הנאצית פלשה להונגריה, מבנה בית הכנסת נלקח לשימוש לאומי על ידי הצבא הכובש. המבנה עצמו נוצל ולא נחרב, רק בזכות 2 הצריחים הגבוהים שלו, ששימשו את הצבא, והעובדה שהוא ממוקם באזור מרכזי בעיר.

הצבא הגרמני השתמש במבנה בית הכנסת כמוצב פיקוד שבו הותקנו אנטנות. הריהוט המקורי וספסלי העץ של בית הכנסת, עם שמותם של המתפללים שחלקם נספו באירועי השואה, הועברו למחסן והוסרו מהאולם המרכזי. העובדה שהם היו באחסון בכל תקופת המלחמה, עזרה לשמר אותם והם לא נפגעו. האולם המרכזי עבר לשמש בתור אורוות סוסים בחלק מהזמן.

חלונות בית הכנסת המקוריים, הוטמנו בשקי חול והוחבאו במרתף של המוזיאון הלאומי של הונגריה. מי שביצע זאת, היו נכבדי הקהילה, בעזרתן של שתי נשים הונגריות שהם שיחדו. בתום המלחמה פנו חברי הקהילה למוזיאון, על מנת לקבל את החלונות בחזרה. המוזיאון, שבכלל לא היה מודע לדבר, היתר ליהודים לחפש את החלונות בשטח המוזיאון ולקחת אותם בחזרה. החלונות שנמצאים היום בבית הכנסת, הם החלונות של המבנה המקורי שנבנה.

לאחר המלחמה בית הכנסת היה זקוק לשיפוץ רציני בעקבות נזקי המלחמה, אך השלטון הקומוניסטי שהיה בעיר באותה התקופה, לא אהב את הרעיון והמבנה נשאר לעמוד כפי שהוא. רק בשנת 1996 בוצע שיפוץ מסיבי בבית הכנסת, בעלות של 10 מיליון דולר. הכספים לשיפוץ נתרמו על ידי ממשלת הונגריה, השחקן ההוליוודי טוני קרטיס ואשת הקוסמטיקה הידועה אסתי לאודר, שהיא ממוצא יהודי הונגרי.