מצודת לונדון

למבנה מצודת לונדון היו מספר שימושים במהלך ההיסטוריה ולאורך השנים. סביב תקופת המאה ה-12 המבנה שימש כבית סוהר וקיבל שם של מקום הוצאה להורג. תקופת השיא של בית הסוהר הייתה במאה ה-16 ובמאה ה-17, כאשר הוא שימש כמקום עיקרי לאסירים. אפילו המלכה אליזבת הראשונה הייתה אסירה בבית הסוהר הזה לפני הכתרתה.

בין היתר מבנה המצודה שימש כמקום משכנם של מלכים בבריטניה, מחסן נשק, בית אוצר, גן חיות, מקום משכנה של המטבעה המלכותית, משרד למסמכים ציבוריים וכיום משמש כמקום משכנו של תכשיטי הכתר של הממלכה המאוחדת.

המצודה עברה שינויים והרחבות סביב המאה ה-12 וה-13, תחת שלטונם של ריצ’רד הראשון, הנרי השלישי ואדוארד הראשון. מבנה המצודה שניתן לראות כיום, הוא כפי שהיה בתקופת המאה ה-13. עקב ההיסטוריה הרבה של המצודה, היא הוכרזה כאתר מורשת עולמית על ידי ארגון אונסק”ו, בשנת 1988.

בין השנים 1992-1994 נבנה בית התכשיטים החדש והנוכחי שנמצא במצודת לונדון, בו מוצגים תכשיטי הכתר של הממלכה המאוחדת. הבנייה המחודשת מאפשרת למבנה להכיל עד כ-2500 מבקרים בשעה. התכשיטים הועברו לבית התכשיטים החדש ב-9 לינואר 1994. בתאריך 24 במרץ 1994, בית התכשיטים נפתח לציבור בטקס חגיגי, בו השתתפה המלכה אליזבת השנייה.

למצודה יש אגדה ידועה ומוזרה, על פיה חייבים להיות 6 עורבים בשטח המצודה בכל עת, כדי למנוע את נפילת הכתר ובריטניה. על פי האמירה הידועה “אם עורבי מצודת לונדון יאבדו או יימלטו, הכתר ייפול ובריטניה ביחד עמו”. לונדון הייתה ידועה כאזור המחייה הטבעית של העורבים השחורים וככל שהעיר עברה תהליך של ייעור לאורך השנים, העורבים הלכו ופחתו. בעקבות כך, יש שמועה שכיום חיים בשטח המצודה 7 עורבים בתנאי שבי. 6 עורבים כפי שנדרש באגדה ואחד כממלא מקום.