המנזר הקדוש של פנגיה ולצ’רנה

לפי האמונה הרווחת המנזר הוקם במאה ה-14, אך המקורות המדויקים שלו עדיין לא ידועים ונחשבת לנושא העטוף במסתורין. על פי המסורת האזורית, המנזר נבנה על ידי קבוצה של נזירים שהגיעו לאי מאזור ולצ’רנה של קונסטנטינופול (כיום איסטנבול). הם בחרו באזור זה לבניית המנזר, מכיוון שהוא היה מבודד והיווה סביבה שלווה לתרגוליהם הרוחניים.

הדרך הטובה ביותר להגיע אל המנזר היא באמצעות סירה, שמהווה את המערכת האקולוגית המבודדת והלא פוגענית של המתחם. בהגעה אל האי אפשר להתרשם מתמונה פנורמית מיוחדת, בה נמצאת קפלה קטנה המוקדשת לסנט ניקולס, שיושבת על סלע ממש ליד החוף, ולצידה בניין המנזר הראשי עם כיפת הארגמן האייקונית שלו, שמתנשאת מעל העצים.

בתוך המנזר ניתן להתרשם מציורי הקיר והאייקונים המעטרים את המחיצות של הקפלה והכנסייה העיקרית. רבים מאותם מיצגים אמנותיים מתוארכים למאות ה-16 וה-17 ונחשבים ליצירות מופת של אמנות רוחנית ביזנטית. במנזר נמצא גם מוזיאון המציג אוסף יוצא דופן של פריטים כנסייתיים, יחד עם כתבי יד, בגדי לבוש ועוד.

אחד הדברים הכי מעניינים במנזר, הוא אזור החצר, שמוקפת במבני קשתות מהפנטים. באמצע החצר ניצבת באר אבן גדולה, שנחשבה בעבר למקור המים העיקרי עבור אנשי הדת שחיו באזור. הבאר מכוסה כיום באמצעות קפלה קטנה, המוקדשת למים הקדושים שבתוכה.

הקפלה הקטנה הממוקמת על הצוק מעל הכנסייה הראשית, הוא מבנה המוקדש למלאכים מיכאל וגבריאל. הקפלה מציעה נוף יפהפה של הפנורמה שמסביב לאי והיא נקודה מועדפת על תיירים שחובבי צילום.