פסל החירות

הפסל הגיע לארצות הברית כמתנה מממשלת צרפת, יש הסוברים שזו ראתה את הצמיחה הגוברת ועולה של ארצות הברית ורצתה להבטיח קשרים טובים איתה, לכן הפסל הזה הגיע כמתנה מתוך מניעים פוליטיים. פסל החירות הוצב באי החירות בשנת 1886, כאשר לפני כן אותו האי היה נקרא בכלל האי בדלו. לאחר מספר שנים מהצבת הפסל באי בדלו, החליטו לשנות את שמו של האי באופן רשמי לאי החירות, אך הדבר בוצע רק בשנת 1956. הפסל הוכרז כאתר לאומי חשוב בשנת 1924, וכ-60 שנים מאוחר יותר בשנת 1984 הוא הוכרז כאתר מורשת עולמית על ידי ארגון אונסק”ו.

הפסל שתוכנן ונוצר על ידי פרדריק אוגוסטוס ברתולדי, מורכב מכמה אלמנטים חשובים, כאשר הראשון והבולט מכולם הוא דמות האישה בפסל. מדובר באלה הרומית ליברטאס, שהיא אלת החירות, עטופה בגלימה רומית מסורתית וחובשת כתר בעל 7 חודים המצביעים לכל הכיוונים ומדמים קרני שמש. 7 החודים המזדקרים מהכתר שלה מייצגים את 7 היבשות בעולם, דבר זה נועד להצביע על החירות שהיא מבטיחה לכל אחת מהן. לרגליה האלה נועלת סנדלים, ואחת מכפות רגליה דורכת על שרשרת שבורה המייצגת את השחרור לחירות וביטול נושא העבדות בארצות הברית. בידה הימנית היא נושאת לפיד, אשר עליו מופיע כיתוב בספרות רומיות, של תאריך הכרזת העצמאות של ארצות הברית, 4 ביולי 1776. הפסל עצמו עשוי משלד ברזל ופלדה וצבעו המקורי אינו ירוק, אלא נחושת. עם השנים הצטברה שכבת פטינה על גבי המתכת של הפסל, מה שגרם לה להפוך את צבעה לירוק. לתכנון המקורי של שלד הפלדה, ברתולדי נעזר בשירותיו של המהנדס גוסטב אייפל, שלימים תכנן גם את מגדל אייפל בפריז.

המבנה עליו מוצב הפסל, כן הפסל, אינו חלק מהתכנון המקורי של ברתולדי ומדובר בתכנון של האדריכל האמריקאי ריצ’ארד מוריס האנט. כן הפסל נבנה באמצעות תרומות כספיות שנאספו מתושבי העיר, כאשר המוביל הראשי לאיסוף התרומות היה ג’וזף פוליצר, שהבטיח לפרסם את שמו של כל מי שיתרום, בעיתון שלו. בסף הכל נאספו כ-100 אלף דולרים לבניית כן הפסל. על אחד מקירותיו של כן הפסל נמצא לוח ברזל, שעליו חרוטות מילות השיר “הקולוסוס החדש” של המשוררת היהודיה-אמריקאית אמה לזרוס. השיר נכתב במיוחד בעבור הפסל בשנת 1883.

סך גובה הפסל כולו הוא 92.9 מטרים, ובעבר היה ניתן לטפס לכתר הפסל ולהתרשם מהתצפית שלו. לאחר פיגועי 11 בספטמבר והעובדה שהפסל לא יכול להכיל כמות מבקרים גדולה בראשו, החליטו לבטל את העלייה לתצפית העליונה והיום ניתן לטפס לתצפית רק עד בסיס הפסל. מדובר בעלייה של 156 מדרגות בסך הכל וניתן להגיע גם בדרך נגישה יותר באמצעות מעלית.